היא האמא הכי איטית –
זו שהולכת לאט ליד הילדים שלה,
ומלטפת עלים בסתיו,
כאילו כל אחד מהם קסם.

האמא הכי טובה
היא האמא הכי ישנונית –
זו שנשכבת איתם לישון,
ומספרת סיפור באמצע הדרך,
עד שהעיניים נעצמות גם לה.

האמא הכי טובה
היא האמא הכי מבולגנת –
זו שיש לה פירורים בספה,
צעצועים במטבח,
וציור עם גואש על הקיר.

האמא הכי טובה
היא האמא הכי עצלה –
זו שלא מצליחה לקום מהרצפה,
כי היא עסוקה בלבנות מגדל קוביות
ולצחוק איתם עד שנגמר להם הכוח.

האמא הכי טובה

היא האמא הכי מצחיקה –
זו שעושה פרצופים באמצע הארוחה,
ונופלת בכוונה בריקוד בסלון
רק כדי שהצחוק יתגלגל עד השמיים.

האמא הכי טובה
היא האמא הכי מביכה –
זו שצועקת מהחלון:
“תלבשי סוודר!”
כשהרחוב מלא ילדים,
והיא לא מתביישת.

והקטע המפתיע?
האמא הכי טובה
היא לא תמיד מושלמת –
לפעמים כועסת,
לפעמים מתעייפת,
לפעמים שוכחת…

אבל היא תמיד חוזרת,
תמיד מחבקת,
ותמיד תמיד אוהבת

וזה, בסוף,

מה שהופך אותה
לאמא הכי טובה בעולם.