השחקנים:

Sergey Brin. דוקטורנט למדעי המחשב בסטנפורד. גאון במתמטיקה. קצת פחות בעיצוב.
Larry Page. השותף שלו. ביחד הם בונים מנוע חיפוש בחדר במעונות.
Ruth Kedar — רות קדר. נולדה בברזיל, למדה אדריכלות בטכניון בחיפה, מלמדת עיצוב בסטנפורד. עוד לא יודעת שהלוגו הבא שלה ייצפה מיליארדי פעמים ביום.

הרקע:

השנה 1998. לסרגיי וללארי יש מנוע חיפוש גאוני.
אין להם כסף. אין להם מעצב. אין להם זמן.
אז סרגיי פותח תוכנה גרפית חינמית בשם GIMP, ועושה לוגו לבד.

פונט Baskerville. צל כבד. וסימן קריאה בסוף — !Google
למה סימן קריאה? כי ליאהו יש סימן קריאה.
בלי מעצב. בלי בריף. בלי בושה.

סרגיי. זה מספיק טוב?
לארי. זה בחינם. זה מספיק טוב.

וכאן זה היה אמור להסתיים. אבל לא הסתיים.

1999, נכנסת המעצבת

מכר משותף בסטנפורד מכיר להם מרצה לעיצוב: רות קדר.
ילדה מברזיל. תואר באדריכלות מהטכניון בחיפה. סטודיו בעמק הסיליקון.

לארי. אנחנו צריכים לוגו.
רות. מה אתם רוצים להגיד?
סרגיי. שאנחנו לא עוד תאגיד. שובבים, אבל רציניים. פשוטים, אבל חכמים.
רות. אז בואו נתחיל לנסות.

עשרות סקיצות

רות מנסה הכל.
זכוכית מגדלת. כוונת. סמלים. אייקונים.
כיוון, אחרי כיוון, אחרי כיוון.

ובסוף היא חוזרת להחלטה הכי אמיצה שיש:
כלום.
בלי סמל. בלי אייקון. רק אותיות.

פונט בשם Catull — סריפי ישן, עם עקבות של קולמוס ואיזמל.
דווקא בעולם דיגיטלי. דווקא במנוע חיפוש.
כי לחפש מידע זה דבר עתיק. רק הכלי התחלף.

הצבעים ששברו את הכללים

צבעי יסוד. כמו קוביות משחק של ילדים.
כחול. אדום. צהוב. כחול. אדום… ירוק?

לארי. רגע, למה ה-l ירוקה? זה שובר את הסדר.
רות. בדיוק.
רות. קודם בונים דפוס. ואז שוברים אותו, במקום אחד, בכוונה.
רות. ככה אומרים לעולם: אנחנו יודעים את הכללים. אנחנו פשוט לא משחקים לפיהם.

ב-31 במאי 1999 הלוגו של רות עלה לאוויר.
הוא החזיק מעמד 16 שנה, עד ספטמבר 2015.
ונצפה יותר פעמים מכל לוגו אחר בהיסטוריה — מיליארדי חיפושים ביום.

שלושה לקחים שאני לוקחת מרות קדר

1. הלקוח הקטן של היום הוא הענק של מחר. שני סטודנטים בלי תקציב — זה לפעמים פרויקט החיים.
2. שברי את הדפוס — אבל רק אחרי שבנית אותו. הירוק עובד בגלל שכל השאר מסודר.
3. לפעמים העיצוב הכי אמיץ הוא בלי כלום. בלי צל, בלי סמל, בלי אפקטים. רק אותיות נכונות.

מרצה עם תואר מהטכניון בחיפה
עיצבה את הלוגו שליווה את גוגל 16 שנים.
מברזיל, דרך חיפה, לעמק הסיליקון.
והכל התחיל משני סטודנטים שלא היה להם כסף למעצב.

ככה זה נראה. לפני — הלוגו שסרגיי עשה לבד ב-GIMP:

ואחרי — הלוגו של רות, זה שהחזיק 16 שנה: