היא נרשמה לקורס גרפיקה
כי היא רצתה “רק לעצב”.
שקט, צבעים יפים, קצת פוטושופ, הרבה השראה.
היא לא תיארה לעצמה שבדרך היא תצטרך ללמוד
לנהל משברים בין-לאומיים (לקוחות עצבניים),
לשלוח קבצים כבדים, ולעצב לוגו שייראה טוב גם
בגודל של סיכה וגם על אוטובוס.

וככה, בלי לשים לב, היא גילתה שעיצוב גרפי
זה לא רק יצירתיות זה תכונות אופי. והרבה.

אז הנה רשימת תכונות האופי שכל מעצבת צריכה
פי הסדר. נתחיל בנורמלי, נמשיך… למי שאנחנו באמת.

1. יצירתיות

כמובן. בסיסי. הקלאסיקה. אם אין לך רעיונות
לפחות תדעי לחפש אותם.
ולשנות אותם מספיק כדי שלא יתפסו אותך.
אבל האמת? יצירתיות אמיתית לא באה רק כשיש השראה.
היא באה גם כשאין זמן, כשיש מיליון הגבלות,
כשהלקוחה רוצה משהו “שכבר היה” אבל גם “שונה לגמרי”.

2. סבלנות

כי הלקוחה תבקש “פונט כמו של פעם, אבל שיהיה מודרני,
קלאסי, צעיר ומרובע, אבל עם עיקולים”. ואם אין לך סבלנות
את תסיימי את השיחה הזאת עם תסמונת פוסט-טראומה טיפוגרפית.
אבל סבלנות בעיצוב זה לא רק מול הלקוח. זה גם מול עצמך.
סבלנות לתהליך, לסקיצות, לטעויות, ללחפש את ה”זה זה” גם בפעם השישית.
ולפעמים, סבלנות היא ההבדל בין עיצוב טוב  לעיצוב מבריק.
כי רק מי שמסוגלת לחכות לרגע הנכון מוצאת אותו.

3. דיוק

את לא יכולה לשלוח קובץ לדפוס כשהקו נמצא חצי מילימטר הצידה.
זה יגרום לפס ייצור שלם להיראות כאילו הדפיסו אותו על אונייה בזמן סערה.
. זה אומר להסתכל על הפינות הקטנות, לשים לב לריווח בין אותיות,
לדעת מתי פיקסל אחד עושה את כל ההבדל.
הלקוחות אולי לא תמיד רואים את זה אבל הם מרגישים.

4. אחריות

כן, גם אם זה “רק פלייר”, את מחזיקה בידיים שלך
את הפנים של העסק של הלקוח. ובידיים שלך יש עכבר.
ובעכבר הזה כוח רב מדי. אחריות זה להבין שכל מה שאת יוצרת
משפיע. על תדמית, על תוצאות, על אנשים. זה אומר לעמוד בזמנים,
לתקן כשצריך, ולפעמים אפילו להגיד “לא” כשאת יודעת שזה לא נכון למותג.

ועכשיו נתחיל להכיר את הכישורים האמיתיים של המעצבת החרדית העדכנית:

5. יכולת לתרגם ג’יבריש לויזואל

לקוחה: “תעשי לי את זה יותר… פרש”. מעצבת: אוקיי, ברור…
אני אוסיף קצת שקיפות, אפקט תאורה, ואולי גוון טורקיז.
פרש, כן. היכולת לתרגם מילים מעורפלות לעיצוב ממשי.
את לומדת לזהות את הסאבטקסט, לקרוא בין השורות,
ולפעמים להבין מה הלקוחה רוצה עוד לפני שהיא בעצמה יודעת.

6. יכולת עמידה בפני דחיינות של אחרים

תמיד תגיע ההודעה ביום ראשון בלילה למייל:
“וואי! את יכולה להכין לי עכשיו הזמנה לאירושין
שצריכה להיות מודפסת עוד שעתיים?”

7. כישורי בלשות

כי אף אחד לא זוכר לשלוח את הלוגו. ואם כן
זה תמיד יהיה בדף סרוק בגודל בול.
מעצבת אמיצה תחפור ב-7 תיקיות בארכיון המיילים שלה
ותמצא את גרסת הווקטור המקורית שהלקוחה שלחה לה שנה שעברה
. ולפעמים היא תמצא גם דברים על הדרך:
תאריך מבצע לא נכון, פרטים שהשתנו, או בכלל שהלוגו הישן היה יותר יפה.

8. עמידות בפני פידבק כמו
“לא יודעת למה זה פשוט לא מרגיש לי נכון”

אה, ברור. תני לי חמש דקות, אני אכוון את העיצוב שלי לפי התחושות הפנימיות שלך,
שנולדו לפני שעה בעקבות שיחה עם דודה שלך.
היא מבינה שהלקוחה לא תמיד יודעת לנסח
אבל כן יודעת מה היא מרגישה. וזה התפקיד שלך:
להפוך רגש מעורפל לשפה ויזואלית ברורה.

ועכשיו… התכונות שיעזרו לך להיות מעצבת באמת טובה:

9. קריאת מחשבות

כי יש לקוחות שחושבים שהשלב של “בריף” זה אופציונלי.
הם פשוט רוצים שתדעי לבד מה הם צריכים.
(ספוילר: את תמיד תדעי. אבל רק אחרי הסקיצה השביעית.)
קריאת מחשבות אמיתית זה לדעת לשאול את השאלות הנכונות,
לזהות דפוסים, להבין איך המוח של הלקוחה עובד.
זה לפתח סוג של טלפתיה ויזואלית שגורמת לה להגיד: “וואו! בדיוק לזה התכוונתי!”

10. בטחון עצמי

כן, ממש ככה. את צריכה אמונה בעצמך, בכישרון שלך,
בזה שאת לא צריכה להוריד מחיר כי מישהי אחרת עושה את זה ב־15 ש”ח.
בטחון בעצמך זה הדלק שמניע אותך גם כשאין תשואות.
גם כשזה קשה, גם כשיש ביקורת, גם כשאת בסקיצה רביעית

11. יכולת לשתות תה קר ולחייך

כי זה כל מה שנשאר לך לעשות אחרי שהמחשב קרס בלי ששמרת,
שעה לפני הדדליין. את שותה את התה הישן שלך, מחייכת חיוך רווי ציניות,
ופותחת את הקובץ מחדש. כי אין ברירה. הומור עצמי, עמידות, גמישות
אלו תכונות שעושות את ההבדל בין “נשברתי” ל”צחקתי והמשכתי”.
ומעצבת שלא לוקחת את עצמה ברצינות מדי היא הכי מקצועית שיש.

לסיום, שאלה מסקרנת במיוחד:

אם היית צריכה לבחור תכונת אופי אחת שלך שהיא
לא קשורה לעיצוב בכלל שדווקא עוזרת לך להיות מעצבת יותר טובה מה היא הייתה?
(יאללה, תרשמי למטה. בא לנו להכיר אותך באמת.)