הכל נשאר במשפחה /// פרק א /// בנות-דודות

הינדי ורבקי, בנות דודות, בוגרות קורס ‘אפטר’ – ‘סמארט גו’. מאחורי הקלעים של חוויית למידה ביחד ומסע מקצועי שנמשך עד היום.

הינדי וילהלם- כיום הינדי וינשטיין

רבקי כץ- כיום רבקי גליק.

לומדים חכם

“למדתי גרפיקה במגמה בסמינר”, הינדי מתחילה, “אך מכיוון שאני טיפוס שאוהב להתפתח ולהתקדם, נרשמתי ל’סמארט גו’ – בקבוצת רכישה יחד עם רבקי, במטרה להעשיר את הידיעות שלי. התחלתי בתקופת הקורונה, שאז היה לי המון זמן פנוי להשקיע באפטר – תוכנה שתמיד חלמתי עליה. השיעורים היו מרתקים, שרי הסבירה אותם באופן מרתק, וצפיתי בהם אחד אחרי השני. הלמידה הייתה חווייתית מאוד, אך עם הזמן החלטתי להתמקד בגרפיקה סטטית ולא במדיה, משום שהתחום הזה יותר התאים לי”.

לעומתה, רבקי מאוד התחברה לאפטר, והתמקצעה בתחום הגרפיקה הדינאמית. “כמו הינדי וכמו רבות כמוני, ישבתי בבית ללא תעסוקה הולמת”, מתארת רבקי. “שמעתי על הקורסים של שרי והתרשמתי מאוד מההמלצות החמות. נרשמתי מיד. חוויית הלמידה הייתה יוצאת מן הכלל: השיעורים מוקלטים בשפה ברורה וקולחת, ההסברים מובנים וזורמים, התרגילים מאוד רלוונטיים ומאתגרים. ויחד עם התמיכה בקבוצה, שמהווה מעטפת מושלמת של תמיכה טכנית 24 שעות ביממה – זה פשוט שילוב מנצח”.

איך זה ללמוד בשתיים?

“ללמוד בשתיים זו חוויה אדירה”, מתארת רבקי בפרוטרוט. “אני אסביר. יש מישהי בדיוק שנמצאת בשלב שלך, שמחמיאה לך על ביצוע לא מלהיב שרק היא יודעת כמה עבדת עליו. יש לך חברה שמתקדמת איתך יד ביד, נותנת לך כוח להתקדם בדרך המאתגרת הזאת, ועצם הנוכחות שלה דוחף אותך קדימה בתנופה של תחרות ודרבון”.

“לימוד בשתיים זה לראות יחד במהירות את כל השיעורים ולדקלם את הקליפים של שיעור אנימציה עד שנגמר הקול”, מסיימת הינדי בקריצה.

מגיעים רחוק

הייתה ביניכן תחרות?

רבקי והינדי מחליפות ביניהן מבטים שקשה להחמיץ, ומצחקקות במבוכה. “האמת, היות שדי מהר גיליתי שאפטר הוא לא התחום שלי – לא הייתה כל כך תחרות”, אומרת הינדי לבסוף. “אמנם היה לי קצת קשה לראות את רבקי מתקדמת, ומוציאה תוצרים מדהימים בתחום שאני נכשלתי בו; אבל לבת דודה מפרגנים”. קריצה.

רבקי ממשיכה: “הינדי הרבה יותר חזקה ממני בעיצוב. היא הקפיצה את כל הידיעות שלי בתחום הזה, היא זאת שנותנת טאצ’ ועין מקצועית לעבודות שלי. חייבת לומר שזה שילוב חלומי”.

‘עם משפחה אוכלים רק טשולנט’ – מסכימה?

“לעבוד עם משפחה זה קל וקשה”, אומרת הינדי. “קל – כי זה מוכר וזורם, קשה – כי זה רגיש מאוד. במשפחה לוקחים דברים באופן מאוד אישי, ולעיתים לא נעים להתנגד, או להבהיר עקרונות שנרמסים. המשפחה שלי היא דבר שאני לא מוכנה לוותר עליו בשום מחיר, לכן אעדיף שלא לעבוד מלכתחילה עם קרובת משפחה”, הינדי מסיימת. רבקי מסכימה.

מילה לסיום

“פרגון הכרחי בין קולגות בכלל, ובין בני משפחה בפרט. אישית אני מכירה עורכת וידאו שעובדת המון בשת”פים עם עורכות וידאו מכל גווני הקשת, חלקן פחות מוכשרות ממנה – והמצגת חתומה על שם שתיהן. לפעמים אני אומרת להינדי: ‘איך זה הגיוני? הרי X עשתה פה הכל!’. וזה נכון. אבל להיות מוכשר באמת זה לדעת לפרגן. לתת בשביל לתת”.

ועוד לסיום- בימים אלו

הינדי יוצרת בסדנא מיוחדת מאוד

יותר ממוזמנת ליצור איתה קשר ולשריין תאריך