אולי עד זיקנה ושיבה אני אמשיך לתקן את הפרויקט הזה /// אולי עד זיקנה ושיבה אני אמשיך לתקן את הפרויקט הזה /// אולי עד זיקנה ושיבה אני אמשיך לתקן את הפרויקט הזה /// אולי עד זיקנה ושיבה אני אמשיך לתקן את הפרויקט הזה /// אולי עד זיקנה ושיבה אני אמשיך לתקן את הפרויקט הזה ///
אולי עד זיקנה ושיבה אני אמשיך לתקן את הפרויקט הזה /// מונולוג כאוב
אני רוצה להביא פה מונולוג ששלחה אלי תלמידה, לא נגעתי, ככה כמות שזה קופי, פלייט
מאמינה שיהיה הרבה מה ללמוד ממנו.
(הוא ארוך, קחו ריטלין לפני )
פרק א- התחלה אופטימית
אז אני עורכת וידאו, אפטריסטית בשפה מקצועית
ובעצם יוצרת מצגות תוכן ללקוחות ועסקים.
הסיפור שלנו מתחיל לפני שבע חודשים, כשפונה אלי לקוחה
ומתחילה לעבור את המסלול הרגיל.
היא מתעניינת במה שאני עושה >>> אני שולחת לה דוגמאות.
היא רוצה לראות דוגמאות יותר ספציפיות >>>> וגם מקבלת.
מתקדמים להצעת מחיר, היא נוקבת בסכום של התקציב,
נשמע לי מעולה. גם לה.
אנחנו מסכמות להתחיל לעבוד.
עד כאן הכל טוב ויפה.
פרק ב- תיקונים, סביר
האמת, שזה גם ממשיך ככה,
אני עובדת, שולחת לה סקיצות.
היא אוהבת אותם. אני מתקדמת.
היה מדובר בפרויקט באמת גדול,
עם המון חלקים, והרבה נושאים ותתי נושאים.
(כל חלק נערך בקובץ נפרד, תכף תבינו למה אני מציינת את זה).
והכל היה מושלם. גם המחיר שהיא שילמה, באמת.
אם לא נרדמתם עד עכשיו- מצוין, הגענו לחלק החשוב.
אז הכל גמור ומוכן, נשלח אליה.
ואז מתחילים ההההההההההתיקונים.
אני לא נגד תיקונים, כן? שלא תבינו אותי לא נכון.
הגיוני שיש טעויות, או שינויים בעיצוב, או סתם פאשלות שלי,
לכן אני מאפשרת לכל לקוח סבב אחד או שני סבבים של תיקונים.
שזה אומר שאחרי שהכל גמור – אני יושבת לתקן בבת אחת- את כל מה שהיא רוצה.
הגיוני ומובן.
פרק ג- תיקונים באורך הגלות
הלקוחונת הנחמדה שולחת רשימת תיקונים (ארוכה כמו הגלות, מבטיחה)
ואני יושבת ומתקנת. אחד. אחד. אחד. ועוד אחד. ועוד אחד.
שולחת לה בחזרה, מצפה לקבל מייל של “תודה ואיזה יופי וביי ביי”
אבל היא לא רגועה.
את בכיוון נחמד, היא כותבת לי, יש עוד מה לשפר.
?
איזה כיוון ואיזה יפה?
גבירתי, גמרנו את העבודה. סיימנו, אם לא הבנת. אנחנו אחרי תיקונים. מה לא מובן?
כמובן שכתבתי לה מייל מנוסח ויפה, אבל זו תגובתה:
תראי, אני בן אדם פרפקציוניסט, היא כותבת, צריכה שהכל יהיה מושלם מושלם,
לכן יש לי עוד המון תיקונים לשלוח לך,
בעיניי אין לי מה לעשות עם החומרים האלו. זה לא מתקרב להיות מושלם.
מצרפת רשימה נוספת של תיקונים, בהצלחה.
התגובה שלי נעה בין דמעות תסכול להסבת מקצוע,
אבל כעורכת וידאו מקצועית- אני שם בשבילה, וצריכה לבצע כל תיקון שתבקש.
מתקשרת אליה, (יותר אנושי בטלפון). אומרת שזה בתוספת תשלום,
היא נאנחת. כן, על פרפרציוניזם משלמים, היא אומרת, מה לעשות.
ואז אני יושבת לתקן.
משנה את המילים “הקדוש ברוך הוא” ל- “הקב”ה”
מחליפה את “כיתות ח'” ל- “כיתות חי”ת”
במקום “משה רבינו” – “מ”ר עליו השלום”
במקום ורוד כהה פה, ורוד יותר בהיר.
במקום שלוש שניות- ארבע שניות.
פה מוסיפה נקודותיים, זה חשוב.
וכאן משנה את הפסיק- לנקודה. (קריטי!)
שוברת את הראש מול שורה אחת ברשימת התיקונים-
שיהיה יותר מגרה, היא כותבת. ואני כמעט מוסיפה שם שפריצים של שוקולד.
מתקנת עוד. ועוד. ועוד.
שולחת לה.
—
מקבלת רשימה נוספת.
…
וככה ישבתי, והרגשתי שפחה מסמורטטת (מלשון סמרטוט)
ותיקנתי עשרות תיקונים זעירים ולא מורגשים.
אז נכון, קיבלתי על זה תוספת תשלום, מאה שבעים לשעה.
ונכון, זכותה לדרוש ממני כל תיקון שיעלה על דעתה.
אבל האם זה הגיוני?
להעביד בפרך עורכת וידאו רק כי את בנאדם מושלם?
הסיפור לא נגמר,
כי גם אחרי שבעים מליון התיקונים שהיא שלחה-
היו עוד.
ועוד.
ועוד.
ועוד.
פרק ד- לא רק אני בפח הזה
כמובן שהאולפניסטית (תרימו יד ) גם נפלה בפח הזה,
ונדרשה לשלוח פס קול מעודכן,
ועוד יותר מעודכן (משה רבינו לא הוגים ככה, אלא בטון יותר מתרגש)
ועוד יותר. (תחליפי במקום “אשר”- ל- “ש..”, זה נשמע יותר מקצועי.)
ועוד יותר מעודכן. (החלפתי מילה אחת שם, קריטי.)
וכל תיקון מחדש
זה לפתוח את הקובץ.
אה זה לא הקובץ הזה,
הקובץ הזה,
ולחפש את המילה הזו
ולשנות רק אותה
ואז לרנדר (מושג מעולם הוידאו)
ולייבא לתוכנה אחרת (פרימיר, אם שאלתם)
ולסגור לרצף סופי.
ולפתוח עוד קובץ, של החלק השני
ולשנות גם שם.
רנדור. פרימיר.
לפתוח, לשנות. רנדור. פרימייר.
תכפילו בשלושים וחמש קבצים. (אמיתי).
ואת כל כך מותשת, רק מלקרוא את הסיפור הזה
אז תדמייני איך זה במציאות.
פרק ה- סופי סופי סופי. באמת… איפה את?
הרגע המשמח הזה,
כשאני שולחת לה סיכום במייל,
אבל הפעם סופי באמת. (!)
באמת באמת באמת.
וכותבת לה את הסכום המופקע שהתיקונים עלו.
ואז היא מתאדה. (זה קורה לכם גם, נכון? שלקוחות מתאדים?)
ולמה אני שמחה? לא יודעת,
אולי כי עדיף שהיא תתאדה באמת, מאשר שתשלם לי ותשלח בו זמנית עוד חצי מליון תיקונים.
לוקח לה שלוש חודשים להתאושש,
ואז לכתוב לי- בסדר. אך מספר דברים עדיין מפריעים לי, ומבחינתי זה לא מושלם ולכן אני צריכה אותך איתי לעוד תיקונים.
נכון שגם אתן הייתן מרכינות ראש על המקלדת ומתחילות לבכות?
בקיצור, הסיפור הזה לא ממשיך לשום מקום,
כי התחלנו לפני שבע חודשים,
ואנחנו עדיין בתיקונים.
וכמו שזה נראה עכשיו-
אולי עד זיקנה ושיבה אני אמשיך לתקן את הפרויקט הזה.
(הנס שלה שאין לה דדליין לחוץ. זה סוג של סטארטאפ שהיא מנסה לפתח מהצד)
פרק ו- על הספסל בגינה
עכשיו בינינו,
אני רק חושבת על האישה הזו,
שיושבת בגינה עם חברות שלה,
ומספרת להם שהיא פרפקציוניסטית, והכל אצלה מושלם.
והן מהנהנות בראש,
מעריצות אותה עד כלות, את האישה המושלמת הזו.
והכל בחיים שלה מושלם ומסודר ומתוקתק ופרפקציוניסט
ובזמן הזה,
עורכת וידאו אומללה
יושבת במשרד שלה, מול המסך
ומתקנת, מתקנת, מתקנת.
מה את אומרת? על הסיפור הזה? אם את מעצבת תכתבי את הצד שלך ואם את לקוחה/ רכזת חברתית/ בעלת עסק, צרפי גם את דעתך.
רוצה להצטרף לניוז
הכי שועט בעולם העיצוב?
הדרכות, שיתופים והמוןן דרייב סופר מקדם, אלייך עד המייל
Created by Rutish & Zehavi Akler
תגובות 35
אמאלה!!!
יש עוד מה להוסיף?…..
אמאלה ואבאלה. אפילו לא ידעתי מה להגיב ואני לא אחת שמאבדת מילים בקלות.
מזדההההההההההה לגמריייייייייייייייייייייי
מי שלא עובד מול מחשב בעיקר ותוכנות בפרט
לא מבין מה המשמעות שעומדת מאחורי רק תחליפי……. רק תשני………. רק תזיזי…………..
כי לפעמים הרק הזה הוא לבנות עולמות מחדש!!!!!!!!!!!!!!!!!
מוכר עד כאב
אני גם באמצע כזה פרוייקט שלא נגמר
ולי הלקוחה לא משלמת על התיקונים האלו
כי לדעתה זה חלק מהפרויקט…😒
מקווה שאנשים יתחילו להבין שמאחורי התואר עורכת וידיאו
יושבת אחת שעובדת ועובדת ועובדת…. בן אנוש
ולא איזה רובוט…
תודה על השיתוף
נושא באמת כאוב, ולגמרי מובן כמה זה מתסכל וקשה – במיוחד כשעובדים מול פרפקציוניזם:)
אבל כששמים גבולות ברורים מהתחלה, זה שומר גם עלייך וגם על הלקוח.
חשוב לזכור שזה מקרה נדיר – רוב הלקוחות כן אנושיים, מבינים ומכבדים….
הוציאה לי את המילים מהמקלדת…
לרגע חשבתי שמישהו פלש לתיבת המייל שלי או לתיקיית העבודות
לידיעת הציבור: גם תיקון נראה קליל וזה: “בסך הכל לשנות את הצבעים של המצגת”
כל אלו ועוד דורשים זמן בעיקר כוח (שבדרך כלל כבר אין)
אז אם גם את מאלו ששולחות שוב ושוב רשימות מכולת מסתלסלות של תיקונים שבלעדיהם אינה שווה המצגת דבר,
רק זכרי: מאחורי המסך יושבת העורכת שכולה רצון טוב ואוהבת את עבודתה כמעט כמוך
אל תגרמי לה לחשוב על הסבת מקצוע
ואם עדיין יש בעיות ותיקונים, תני חיוך, פירגון ומילים טובות בשפע (זה לא עולה כסף:)
בהצלחה רבה עד התיקון האחרון👌
אמיתי 😥
בגלל שאין דד ליין את עדיין מתקנת
חבל על הזמן של שתיכן
תגידי לה שאת סיימת ואת שולחת תיקייה עם כל החומרים הפתוחים למישהי אחרת שהיא – כמובן פרפקציוניסטית….
היא לעולם לא תוציא את התוכנית הזו.
שתשלם לך עד עכשיו ותיפרדו כידידות.
ווואו
תעשי הסבה לכותבת טורים
נקרעתי פה:)
וגם הלב שלי נקרע
איתך.
אם תספרי לי מי את יש לי גם סיפורים כאלו באמתחת אולי הם ינחמו אותך
ואולי לא.
כי תכלס מה זה עוזר לשמוע שזה קורה לעודאנשים?
אנחנו בסה”כ רוצות לשלוח תוצרים ושהלקוחה תגיד וואו
וזהו
וזהו
וזהו.
נ.ב
אולי מישהי רוצה להיות עורכת וידאו מתקנת
כי למה רק מורות זכאיות למורה מתקנת???
אני כעורכת וידאו מזדהה מאד עם העורכת
כל כך כאוב הנושא הזה,
לא פעם ניגשה אליי לקוחה ואמרה לי שאני צריכה לעשות לה תיקונים עד שהיא תהיה מרוצה, ולא משנה כמה סבבים זה ידרוש
כי ככה זה אמור להיות…
אבל למדתי בעניין הזה לעשות חוזה עבודה מסודר, וגם אם הלקוחה רוצה סבבים נוספים של תיקונים בתוספת תשלום, זה רק עוד סבב אחד!!
פשוט לכתוב הכל על דף מסודר, וכמובן תיקונים תוך 48 שעות, לא אחרי 3 חודשים!
כואבת מאד על העורכת, רובנו כעורכות נפלנו בלקוחות כאלה או אחרים
אבל זה מחשל ומקדם
כאבי גדילה אני קוראת לזה
וואו כמה מוכר….😔
ובסוף את מקבלת תגובה: מה?? איך הגעת לסכום הזה??
כמה מוכר ככה עצוב…
בהחלט אלו סיפורים שפוגשים אותנו הרבה בעולם העריכה והעיצוב,
אין לי רעיון לפתרון, ואין לי מה להוסיף , התגובה שלי לכאלה מקרים-
כמו שכתבת ‘להרכין את הראש על המקלדת ולבכות’.
אמאלה את לא רצינית היה לי בול כזה סיפור
אחת שעשיתי לה קליפ חלאקה לבן שלה
הכמויות של התיקונים שהיא רצתה😣😣
משו חולנייי
ואני באמת בכיף עושה לאנשים תיקונים
אבל תהיו נורמלים ואל תשלחו לי 80 הודעות מייל שכל אחת בעורך הגלות
באמת, רחמים עלינו😪
תודה על השיתוף❤
זה מעודד אותי שאני לא היחידה בעולם….
ואוווו ואוווו…..
מזדהה מאוד!!! (נראה לי של עורכת שעובדת עם לקוחות תזדהה)
זה קשה, מתיש, ולפעמים בא לך לוותר על כל מה שעשית רק לא להתחיל עם התיקונים,
יש לקוחות עם לב טוב, שמבינות שמאחורי המסך עומדת עורכת עייפה,
ופעם פעמיים מקסימום (אגב מי שכתבה על החוזה, ניסתי את זה, ועדיין יש לך את הלקוחות שמתעקשות לתקן ולתקן,
(בתוספת תשלום, כמובן🥵) אבל זה כבר לא ענין של כסף, את רק רוצה ל-ג-מ-ו-ר-!-!!!!
מה גם שאשנים לא מבינים כמה עבודה וזמן יש בכל תיקון קטן, זה לפתוח, לתקן, לסגור, וזה במקרה הטוב…
מקווה שזה אולי יעלה את המודעות למישהו…
וואלה כמה שזה מתסכל הנושא הזה
קרה לי עם לקוחה אחת,
שלמרות החוזה רצתה עוד תיקונים (בתשלום כמובן:))
אבל חוזה לא נועד רק בשביל שישלמו לך על המעבר,
אלא גם שתוכלי לשים סטופ.
“זה מעבר לחוזה, אני מחויבת עכשיו לעבודות אחרות”
כמובן שלעשות הכל!! כדי שהלקוחה תצא מרוצה, אבל לפעמים עדיף
להוציא לקוחה אחת לא מרוצה מאשר להוציא אותך עצבנית ומרוטה…
זה ממש לא נורמלי! 😥
שתשלם קודם… תרגיש את החור בכיס, ורק אחרי – תמשיכי עם התיקונים.
זה תנאי בסיסי צ”ל.
הרבה הצלחה!!!
תתעודדי, בטוחה שתסיימי איתה בסוף.
וואי באמת מתסכלל
מצטרפת לדעות שלפני תיקונים נוספים ובטח כשזה מתמשך, לדרוש תשלום לפני סבב נוסף
וכן- בשביל זה יש חוזה מסודר עם 1-2 סבבי תיקונים…
כ”כ מוכר ועצוב:(
הזוייי
באמת כדאי לך לגמור איתה עכשיו, וזהו..
וחשוב לזכור להכניס, בהפקות כאלו, להסכם העבודה דדליין, גם מצדך
למרות שהרבה רוצים ‘לשפץ’ גם אחרי ההפעלה הראשונה
כשיש סבב תיקונים נוסף אחרי ה1-2 [שמבחינתך בסיסי-מתחייב]
התשלום מתבצע מייד לאחר השליחה של החומרים
ככה, כמו שכתבו כאן,
הלקוח מרגיש את ההוצאה,
וחושב פעמיים
ואם לא
😐😐😐
תצליחו 🙂
ליבי איתך.
דבר ראשון, את לא נוגעת בשום תיקון לפני שאת מקבלת תשלום מראש (תעשי חשבון כמה שיותר שעות עבודה ותקחי סכום פנטסטי. הייתי מעלה את המחיר ל-300 לשעה ויותר, סכום שיהיה לך שווה מספיק כדי לעשות לה את התיקונים).
דבר שני, עדיף להוציא את התיקונים למישהי אחרת שתשמח לקבל נסיון מהנושא. ולשחרר אותך מהסיפור הזה.
דבר שלישי, העפתי כבר לא מעט לקוחות כאלו שהגיעו אלי. אח”כ הם התחרטו ולא יכלו לחזור. אבל זו כבר בעיה שלהם ואני נשמתי לרווחה.
דבר רביעי, אין סיכוי בעולם שהאשה הזו תוציא את הפרויקט הזה. פלא שאין מי שיעצור את ההשתוללות שלה ואת כמויות הכספים שהיא מוציאה לריק. הייתי פשוט אומרת בצורה יפה שתשלם על העבודה שנעשתה, ורק לאחר התשלום להודיע לה שניפרד כידידות.
היתה לי לקוחה אחת שהתחילה לטרטר אותי אם הקלף שאני מדפיסה עליו אמיתי או לא. ברגע שסיימנו את העבודה שסוכמה והועבר התשלום – לא הסכמתי לקבל ממנה עבודות נוספות.
בכל מקרה, אנחנו מעבירות שדרים ללקוחות, ושם את צריכה לחזק את עצמך.
כנראה את לא לגמרי בטוחה בעצמך ובמה שאת מייצגת. יש לך איזשהו מקום שקצת מתלבט כמה העבודה שלך שווה ויפה.
כשתהיי ברורה עם עצמך לגמרי שעשית את הכי מושלם וראוי שיש – זה ישדר לה גם בלי מילים. וכשתהיי ברורה שאת יותר לא נוגעת בעבודה הזו ותגיד מה שתגיד – היא תקלוט את השדר, גם אם תנסה לערער עליו. ככל שתהיי בטוחה בעצמך שסיימת וזה מושלם – ככה היא תאבד את הבטחון באמינות דבריה. תעשי קודם כל עבודה עם עצמך לעמוד מולה חזק על שלך – ואז היא תתקפל ותיסוג. הלקוחות מרגישות את הלב שלנו חזק מאד ומנצלות את זה.
המון הצלחות.
וואוווו מזדהה איתך לגמרייייי!!!!!!
גם לי כעורכת וידיאו זה קרה שאחד הביא לי רשימה ענקית של תיקונים!!!!!!
ולא היה לי נעים לבקש ממנו עוד כסף, כי הוא קרוב משפחה שלי…….
והוא נתן לי לפחות 7 רשימות ענקית(!) של תיקונים שזה לקח שעות!!!
והוא גם לא היה סגור עם עצמו מה הוא רוצה, אז הוא אמר לי לתקן משהו, ואחרי כמה ימים הוא לא אהב את זה בסוף…
ואח”כ הוא כן רצה פתאום…!!!!
ואז למדתי אח”כ להגיד לו – שמעכשיו – כל שעה של תיקון זה עוד כסף!
(זה היה קשה כי בכל אופן זה קרוב משפחה)
אבל למדתי להגיד ללקוחות שמי שרוצה הרבה תיקונים – זה עוד סכום כסף לשעה!
שמחתי לראות שאני לא היחידה…..
קראתי את המונולוג העצוב, ואני לא רוצה להגיב בו מפחד מהשיטפון שאקבל😉.
נכון הלקוחה ההיא היתה ממש לא בסדר,
אבל,אני, בתור לקוחה רוצה עבודה מושלמת, שתמצא חן בעיני ואהיה מרוצה עד הסוף, ואם יש שגיאות כתיב, על המסך זה מציק עד מבייש!
והמשמעות של המשפט משתנה בין פסיק לנקודה!
והלקוח שרצה את העבודה רוצה עבודה מושלמת ולא להתפשר על הטעויות כי מאחורי המסך יושבת עורכת עייפה.
זו דעתי, מקווה שתבינו אותי גם מהצד השני, וכאשלח תיקונים אחשוב עליכן פעם נוספת…
בדיוק בשביל זה יש סבב 1 או 2 של תיקונים
אם יש לך תיקונים שאת רוצה תדחסי הכל לסבב תיקונים 1 (גם אם זה יהיה רשימה ארוכה…)
ככה אני פותחת את התוכנה ועושה את כל התיקונים שביקשת…
ברגע ששולחים הרבה פעמים תיקונים שונים ולא בפעם 1
אני צריכה- לפתוח את התוכנה שוב ושוב…, יש תיקונים הפוכים מתיקונים קודמים (או ש ‘בסוף עדיף את הקודם…’) וכשהכל מרוכז לפעם אחת הלקוחה יותר ברורה עם עצמה…, אני יעדיף לעבוד על כל התיקונים במרוכז ולא בנגלות, וחוץ מזה שכשהכל מרוכז לפעם אחת הלקוחה תקבל את העבודה מהר יותר…
אני אישית ממליצה ללקוחות להתיישב על הכל ולבדוק היטב היטב את כל מה שרוצים לתקן… חוסך כאב ראש ללקוח עצמו…
ולעורכות- אל תשחררו לעולם עבודות בלי סימן מים או משהו לפני שאתם מקבלות את מלוא הסכום…
מנסיון יש לי כמה לקוחות ששכחו לשלם (בגלל שהיה דדליין קצר אז שלחתי רגיל…) נזכרו לשלם רק אחרי כמה חודשים שנזכרו בכמה תיקונים שרצו ולא שחררתי את הסופי (אחרי התיקונים) אלא רק עם סימן מים…
וואו הייתי בטוחה שאני הרכרוכית היחידה שלא מסוגלת לומר סטופ ללקוחות….
כמו שהרוב מדגישות כאן זה לא עניין של כסף
ממש לא!
וללקוחה-
נכון חשוב לך שיהיה מושלם
ולפעמים מי שלא מבינה בתוכנה חושבת שזה 2 לחיצות וסיימנו
ובאמת מאיפה היא תדע????!!!!
חושבת שחובה לשתף בתהליך שתבין את ההשקעה והמאמצים!!
ואגב, לשלוח רק בסוף ואז לחכות לתגובה זה קצת טיפשי בעיני
כי ודאי שיהיו הערות אז יאלה שתגיד אותם
למה לחכות לסוף אחרי שכבר סגרת וכו’..?!
בקיצור
חושבת שצריך להביא ת’לקוחה למצב שתבין שמה שלא קריטי מותר לוותר עליו, אפילו בשביל להוציא ת’מעצבת בהרגשה נעימה;)
המון הצלחות בהמשך
אני קוראת פה את כל ההודעות, ואני שמה לב שרק מעצבות הגיבו.
אז הנה לכן תגובה מבעלת עסק(ים).:
מעצבת יקרה, תדעי לך שלנו – בעלות העסקים, אין מושג כמה עצבים או זמן את צריכה בשביל :”להוסיף חיות למודעה\ להוריד את הניקוד פה ולהוסיף שם\ לשנות גופן \וכו’ וכו'”
גם הפרפקציוניסטית המתוארת לעיל, בטוח לא מעוניינת לאבד את הגראפיקאית שהיא מצאה (היא הרי פרפקציוניסטית, אז עד שהיא מצאה…)
מה שכן, יכול להיות כמה דברים:
1. היא לא יודעת איך להתנהל נכון מול הגראפיקאית – זה התפקיד שלכן להודיע ללקוחה”אני רואה שאת אוהבת את הסגנון שאני עושה אבל יש לך ערמות של תיקונים ברמה לא מקובלת, אני לא עושה כ”כ הרבה תיקונים, בואי נמצא פתרון, או שתחפשי מישהי אחרת” (ואם את לא מסכימה לוותר על העבודה ההיא כנראה זה עדיין שווה לך לעשות את זה!)
2. היא לא מתוכננת – היא זורקת לך רעיון ועם הזמן שאת עובדת עליו פתאום יש לה שיפוצים לרעיון המקורי, -התפקיד שלך הוא לזהות את זה ולשאול – “את הבאת לי קווים כללים מאוד, את מתכוונת שאני אעצב לפי שיקול דעתי או שנחכה למחר כדי שתביאי לי רעיון מגובש יותר, מפורט, וכו'”
3. הפרפקציוניזם הפכה להיות הזהות שלה ועד שגם את לא תרגישי שהיא פרפקציוניסטית היא תיתן לך מנוחה (זה פסיכולי אבל זה עובד בשטח!! תנסו!) וואו, אני רואה שלך יש טעם טוב, ואת לא מעגלת פינות! יופי נראה לי שייצא לנו פרוייקט מושלם! חשוב לי שתצאי מרוצה ומצד שני אני מחוייבת ללקוחות נוספים (בינהם בני המשפחה הקרובה שלך, לקוחות של אוכל, כביסה ולב….) בואי נדבר על ההתנהלות שלנו. ואז את פשוט מסבירה לה באיזה שעות איןןןןן מצב לדבר. כמה עולה תיקונים, תסבירו לה שיש תיקונים שלא משנה כמה היא תשלם את לא עושה לדוגמא: תקשיבי, יותר משלוש פעמים החלפת גוונים אני פשוט לא עושה. חשוב לי שתדעי את זה לפני שאת מתחילה את התיקונים כדי שלא תתקעי בסוף….
בקיצור תכירי בה בתור פרפקציוניסטית והיא כבר לא תצטרך להוכיח לך את זה בסבב תיקונים שלא נגמר….
אם עזרתי אפילו למישהי אחת
יהא זה שכרי.
ןתדעו שכל בעלת עסק יודעת להעריך עבודה קשה, ואם היא לא מחמיאה יש דרך מאוד אלגנטית לקבל מחמאות:
“סיימנו פרוייקט כ”כ מוצלח, אני אשמח לקבל המלצה כתובה!”
או שאלון שמוכן מראש וכו’
ווואי זה קרה לי, זה סיוט!!
הרשימות הארוכות אלו של התיקונים עושות לי שחור בעניים
אני מבינה כל מילה,
ישבתי, קראתי והזדהיתי הכי שיש!
פשוט סיוט,
אנשים כאלה שלא יודעים לרדת מהעץ,
ולומר: “תודה, נראה לי מושלם!”
תתעודדי,
הבעיה בה,
לא בך…
אוווופס
זכיתי וכרגע כל הלקוחות שהיו לי חא ממש פצו פיהם לתיקונים, כנראה כי הם לא הבינו בעניין בכלל ונתנו לי לעשות כטוב בעיני…
אבל אני ממש מבינה אותך וזה מעצבןןןןןןן לחלוטין. לא רק לעורכות וידאו…
וואו כמה סבלנות יש לך שאת אתה עדיין…
אני הייתי אומרת לה שאמשיך בתיקונים אבל שקודם תשלם על התיקונים הקודמים, שלא יקרה מצב שהיא תתאדה.
וחוץ מזה הייתי אולי מסכמת לה כמה תיקנים כבר היא בקשה, שתבין בעצמה כמה הבקשות שלה לא הגיוניות וחסרות טעם…
את כותבת מהמם!!!
המון הצלחות….
אמאלה
הרגשתי שאת כותבת אותי!!
עשה לי סחרחורת רק מלקרוא …
ליבי איתך
אני למדתי פשוט לא לשלוח קובץ סופי לפני העברת תשלום כי אין ברירה אחרת!!!!
אומנם כאן זה מקרה קצת שונה
אבל את כן יכולה לומר לה שתעביר חצי מהסכום, משהו—
אחרת זה לא ייגמר לעולם והיא בחיים לא תשלם, כל הזמן רק תוסיף עוד ועוד תיקונים
כדי לא להגיע לרגע האמת ולהוציא את הכסף מהארנק…
לי יש 500 ש”ח אצל מישהי עד היום… סיפור לפני 4 שנים בערך…
פשוט התייאשתי:(
הייתי בטוחה שאני הפראיירית היחידה.
פעם אחת שאזרתי אומץ וכתבתי שלדעתי זה כבר ניצול וקבענו 2 סבבי תיקונים
נשפך עלי רותחין כאלה שריסקו לי את הביטחון העצמי למאה שנה
תכלס אולי תכתבי לנו גם פתרון מה את אומרת שרי?
אולי לשלוח את המאמר לכל לקוח לפני שאני מתחילה עבודה:)
הכי כיף, קל, זמין ונעים זה לבכות. והאמת? זה גם מה זה לגיטימי.
כי שיגעו אותי, כי נמאס לי לראות את הפרויקט הזה מול העיניים, כי הוא חצה כל רף הגיוני של זמן.
אבל אני שואלת את כולכן, שאלה קטנה. קטנה ממש. פיצית. שמנקרת לי לאורך כל המונולוג, וגם לאורך קריאת התגובות שלכן:
למה. אף אחת. לא. לוקחת. אחריות??
תגידו, שאלתן את עצמכן למה יש כאלה שלהן זה לעולם לא יקרה? לעולם??
אני אגיד לכן גם את התשובה:
כי יש להן:
1. חוזה, ברור ומובן, שהלקוח חתם עליו.
2. תשלום מקדמה מכובד מספיק ורצף תשלומים עם דד ליין ברור לכל אחד מהם- שמתקדם במקביל לעבודה
3. תהליך מסודר של שירות לכל סוג של שירות- שזה אומר מתי קורה כל דבר וכמה- כן, גם התיקונים וגם התשלומים
ואם הכל עובד כמצופה- את עובדת, הלקוחה משלמת,
ורק אישית נמאס לך לראות את הפרויקט-
אז גם כאן את בכלל בכלל לא חסרת אונים
יש לך 2 אפשרויות:
1. להעביר לפרילנסרית לטפל בזה במקומך ולשלם לה אחוז מסוים ממה שאת מרוויחה- שישתלם לה וגם לך
2. להעביר לגמרי את הפרויקט תמורת כל יתרת התשלום- רק כדי לסיים את הסיפור
3. לבוא לבכות על כתפיי. מבטיחה להכין לך קפה רותח ומנחם ושוקולד דובאי
לכל השאר? אני לא מתחברת. לא לדמעות תסכול ולא לחוסר האונים
יודעות למה? כי אף אחת כאן לא חסרת אונים. יש איך להגיב, יש איך לטפל
והכי חשוב: יש איך למנוע.
ואם לא עשית את זה- אני לא יכולה לומר את זה יותר עדין, אבל זו בעיה שלך.
אגב, כן, יש לקוחות רעילים ובעייתיים מהשורש, שגם אם תחתימי אותם על אלפי חוזים זה לא באמת יעזור,
אותם צריך רק לפטר. לא לבכות, לא לזרום איתם, לא להיכנע, לפטר. פשוט.
אוהבת אתכן מלא,
ומזכירה לסיום: לכו לרשימה למעלה ותיישמו מהר מהר, כי חבל על כל יום שזה לא קיים,
הודיה טיירי
כואב לקרוא, מעורר הזדהות לגמרי,
ברגע הראשון רציתי גם לכתוב רק על החלק המזדהה,
אבל אחרי שקראתי את מה שכתבה ‘פוחדת שיצעקו עלי’,
פתאום נזכרתי
שגם לנו קרה סיפור,
לא קיצוני כמו שמתואר,
אבל בדיוק מהצד השני…
הזמנו מצגת לאירוע משפחתי,
מצגת רצינית ומושקעת,
אצל אשת מקצוע מעולה!
אספנו תמונות מהמשפחה המורחבת,
השקענו בתוכן, באולפן ובהכל
המון המון זמן
והמון המון כסף
לעורכת וידאו!!!
למעשה, הקרנו את המצגת המושלמת
ואז התברר שחלק מהתמונות ששמו ממש לא מחמיאות
ואפילו – – –
לא מכבדות
את הסבתא היקרה שלנו!!!
🙁
האכזבה היתה עמוקה
והתסכול רב,
חזרנו לעורכת המהוללת,
שבתחילה התנערה – גמרתי עם העבודה!
בהמשך הבינה שזה חשוב מאד (הבטחנו תוספת תשלום…)
אמרה,
תשלחו תמונות חדשות ותיקונים מפורטים
ואני אטפל בזה.
שלחנו,
ומאז אנחנו מחכים
ומחכים
וממשיכים לחכות….
לא העברנו את המצגת למשפחה,
כי היא מחכה לתיקונים
ובאופן הזה אין אפשרות להראות את המצגת….
בשלב מסוים, חשבתי לעשות את התיקונים לבד
אני יודעת רק פרימייר ולא אפטר
אבל חשבתי – אני אנסה…
אך כמובן שלא הסכימה לשחרר קובץ פתוח, מבינה אותה…
בקיצור,
די התייאשנו:(
למרות המאמץ,
ההשקעה,
הזמן
והכסף…
אז נזכור שלכל מטבע יש שני צדדים
וכשלקוחה חוזרת עם תיקונים
נזכור שבשבילה זה לא עוד מצגת או עוד עבודה
זה פרויקט יחיד! (כנראה) שהיא עושה בחייה (רוב האנשים לא מזמינים מליון מצגות…)
וזכותה שזה יהיה משביע רצון (לפחות…)
בהצלחה לכולן,
ושנזכה תמיד לעשות את הנכון!
זה אמיתי וזה מתסכל.
הכנתי אותה מודעה 3 פעמים מהתחלה וכיוון שונה
זהיה מתסכל עד דמעות
נעזרתי בקבוצה בעצות איך להתמודד עם כזו לקוחה.
אמרתי לה כמה תיקונים עוד אפשר ומה אני לא אתן פעם נוספת.
חיבים להעמיד בפני כזו לקוחה עצירות סופיות לחלק מהנתונים.
אז מה עושים ,יש פתרון?
אז מה עושים ,יש פתרון?